1 ״זֶה הַדָּבָר״ — חָכָם מַתִּיר, וְאֵין בַּעַל מַתִּיר. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״זֶה הַדָּבָר״ — בַּעַל מֵפֵר וְאֵין חָכָם מֵפֵר. שֶׁיָּכוֹל: וּמָה בַּעַל שֶׁאֵין מַתִּיר — מֵפֵר, חָכָם שֶׁמַּתִּיר — אֵינוֹ דִּין שֶׁמֵּפֵר, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֶה הַדָּבָר״ — בַּעַל מֵפֵר, וְאֵין חָכָם מֵפֵר.
2 נֶאֱמַר כָּאן ״זֶה הַדָּבָר״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״זֶה הַדָּבָר״ בִּשְׁחוּטֵי חוּץ. מָה בִּשְׁחוּטֵי חוּץ — אַהֲרֹן וּבָנָיו וְכׇל יִשְׂרָאֵל, אַף פָּרָשַׁת נְדָרִים — אַהֲרֹן וּבָנָיו וְכׇל יִשְׂרָאֵל. וּמָה כָּאן רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת — אַף לְהַלָּן רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת.
3 בְּפָרָשַׁת נְדָרִים לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: לְהַכְשִׁיר שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת. וְהָא ״רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת״ כְּתִיב! אָמַר רַב חִסְדָּא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: בְּיָחִיד מוּמְחֶה.
